מוטיבציה  

הרצברג

הרצברג פרדריק (1923-2000) פיתח תאורייה בשם "שני הגורמים" הקשורים בהנעת עובדים. שני הגורמים נמצאים על "סרגלים" נפרדים, ולכל אחד מדידה נפרדת. הגורמים הם: (1) שביעות רצון ו - (2) אי-שביעות רצון

אי שביעות רצון. חוסר שביעות רצון מהווה גורם הפוגע במוטיבציה. סילוק או מיזעור הגורמים לאי-שביעות רצון אינם מגבירים את המוטיבציה, אך מהוים תנאי הכרחי (ולא מספק) לקיומה. לדוגמא: סביבת העבודה, תנאי שכר, חופשות, אוכל, פעילות חברתית, שעות עבודה - השקעה בכל אלה מונעת שחיקה או גריעה במוטיבציה, אך אינה יוצרת אותה. כלומר, קיום נאות של הגורמים הללו מביא -על פי המודל - למצב נייטרלי/אדישי

שביעות רצון . שביעות רצון העובדים מהווה גורם להנעה חיובית בעבודה. גורמים כמו מרחב סמכויות, מימוש עצמי בעבודה, הכרה בהישגים...תורמים לשביעות הרצון ומניבים מוטיבציה חיובית. העדר גורמים מסוג זה אינו גורר אי-שביעות רצון (לפי התאורייה הזו) - אלא לאדישות

הצורך במימוש עצמי .

   לדף- מאסלו            לדף- תרבות ארגונית               לדף- שביעות רצון לקוחות